אסף איל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

החלטה

1.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת לתשלום דמי חגים, לתקופה בה הועסק כעובד יומי בין השנים 1997- 2004.

בנוסף, הגיש בקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית.

2. בסמוך למועד הדיון שנקבע, הגישו הצדדים בקשה משותפת להסתלקות התובע מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן לפסיקת גמול לתובע.

להלן החלטה בבקשה.

3. אופן הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006.

4. בתי המשפט עמדו על השוני שבין בקשה להסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, לבין הסכם פשרה בתובענה ייצוגית:

"ההבדל העיקרי בין הסדר פשרה לבין הסתלקות, מתבטא בכך שהסדר פשרה כובל את חברי הקבוצה בדרך של 'מעשה בית דין', ושולל מחברי קבוצה שיבקשו לעשות כן בעתיד – את האפשרות להגיש תביעה אישית או ייצוגית ביחס לעילת התביעה הייצוגית עליה חל הסדר הפשרה. מנגד, כאשר מבקש מסתלק מתביעה, הכלל של מעשה בית דין לא חל, ולכן אין כל מניעה כי חבר קבוצה אחר יבחר בעתיד להגיש תביעה אישית או ייצוגית נגד הנתבע. מבחינה זו, הפגיעה האפשרית בקבוצה במקרה של הסתלקות, היא פחותה מאשר הפגיעה במקרה של הסדר פשרה."

ת.א. (מחוזי ת"א) 1373/07 יולי גולדשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ, ניתן ביום 14/12/09.

5. מעיון בבקשה עולה כי ההסדר העומד בבסיס בקשת ההסתלקות, כולל תשלום גמול ושכר טרחה לתובע.

אין התיחסות בהסכם לכלל חברי הקבוצה.

6. באשר לשיקול דעת בית המשפט בבואו לבחון את התשלום לתובע או לבא כוחו, נקבע:

"כאשר שאלת התשלום בלבד לתובע ולבא-כוחו או מי מהם שנכרכה בהודעת ההסתלקות היא שעומדת לבחינה – בענין זה הפקיד המחוקק את הפיקוח ואת שיקול הדעת בידי בית המשפט, כאשר קבע לענייננו כי לא יסתלקו מבקש או בא-כוחו מבקשת אישור בלא אישור בית המשפט וכי לא יקבל מבקש ולא יקבל בא-כוחו טובת הנאה אלא באישור בית המשפט. אכן נודעת חשיבות לפיקוח על הליך ההסתלקות מבקשת אישור וזאת גם בשלב מקדמי, כבמקרה דנן, ויש לעמוד על המשמר פן ינוצל לרעה מכשיר התובענה הייצוגית – אך תפקיד זה נמסר בידי בית המשפט כאשר עסקינן בבקשת הסתלקות, ולשם כך קבע המחוקק כי לבקשת ההסתלקות יצורף תצהיר המבקש שבו יגלה בגילוי נאות את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות; כאשר למותר לציין כי בפני בית המשפט עומדים בשלב זה גם כתבי הטענות וכל חומר אחר שהוגש זה מכבר לתיק. אין בית משפט יכול להשיל מעצמו את מלאכת הפיקוח על ידי כך שיגלגל לפתחו של הציבור את סוגיית התשלום שבית המשפט נתבקש לאשרו במסגרת בקשת ההסתלקות. במידה שהתשלום שעליו הסכימו הצדדים אינו מתקבל על דעת בית המשפט, הוא מוסמך להתערב בו ככל שימצא לנכון, לרבות בירור העניין עם הצדדים – בין בכתב ובין על ידי זימונם בפניו."

(ההדגשה לא במקור)

ת.א (מחוזי ת"א) 2524/05 בש"א 24959/05 רז לביא נ' דלקול בע"מ, ניתן ביום 18/9/08.

כן נפסק באותו עניין:

"מדיניות משפטית ראויה בעיני תחייב ותצדיק מחד את חשיבות הפניה לערכאות על דרך תובענות ייצוגיות ועידוד תובענות שכאלה במקרים המתאימים, כשמאידך יישקל כמובן מאליו הצורך להגן על גופים כלכליים גדולים הנתבעים ללא טעם ראוי באופן העלול להסב להם נזקים מיותרים. מכאן, שמעבר להיות המקרה מיוחד וקיומם של מטעמים מיוחדים שירשמו, יגדל הסיכוי לתשלום תגמול לתובע המייצג במקרי הסתלקות מהתובענה ככל שדאג לסיים ההליך מוקדם ככל האפשר ותוך מניעת עיוות דין מיותר לנתבעת/משיבה כמו גם הביא לחסכון בהוצאות הכספיות ובזמן שיפוטי יקר לטובת כלל הצדדים."

(ההדגשה לא במקור)

ת.א. (מחוזי ת"א) 1204/09 עוה"ד שרון דבורה נ' סלקום ישראל בע"מ, ניתן ביום 11.2.2010.

7. מעיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית עולה כי לכאורה היא לוקה בפגמים שאינם מאפשרים קבלתה במתכונת הנוכחית. כך, פגמים הנוגעים לגודל ולהגדרת הקבוצה וכן פגמים הנוגעים להגדרת התקופה בכפוף לטענות התיישנות.